נער מירושלים התעלף בפתאומיות, אושפז אך לא עבר בירור גנטי מקיף – כעבור שנה התמוטט שוב, נזקק להחיאה ונגרם לו נזק מוחי חמור רק לאחר האירוע השני התברר, כי במשפחה המורחבת כבר התרחשו מקרים של מוות פתאומי בגיל צעיר ∙ תביעת רשלנות רפואית שהגיש עו"ד איאד מטאנס – טיפול מתאים, מיד לאחר האירוע הראשון, היה מונע בסבירות גבוהה את ההתמוטטות המאוחרת ואת הנזק המוחי ונכות בשיעור של 100%
מצוקות רפואיות רבות נגרמות כתוצאה מפגם גנטי. בהתאם, בירור יסודי של הרקע המשפחתי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון במגוון רחב של מצבים בריאותיים, ובפרט אלה המורכבים. במקרה של פ', נער ירושלמי שאיבד את ההכרה בבית הספר ופונה לבית חולים, לא בוצע בירור מקיף מספיק – והתוצאה העגומה הייתה התמוטטות נוספת, שהובילה לפגיעה קוגניטיבית, מוטורית ונוירולוגית משמעותית, ולחוסר יכולת לתפקד. הוריו של פ' תובעים כעת את בית החולים ואת קופת החולים שבה היה חבר בגין רשלנות רפואית.
האירוע שבגינו הוגשה התביעה התרחש בשנת 2015. פ', שהיה אז בן 13, הובהל לבית החולים לאחר שהתעלף בעת שחיכה לתחילת משחק כדורגל בבית הספר. יצוין כי עוד קודם לכן, במשך כ-4 שנים, התלונן פ' על כאבי בטן המלווים בבחילות. במהלך האשפוז במחלקת הילדים עבר פ' בדיקות א.ק.ג ואקו לב, והממצאים היו תקינים. הרופאה שטיפלה בפ' אספה בעזרת ההורים מידע לגבי העבר הרפואי שלהם ושל שני האחים הגדולים של פ', אולם לא שאלה אותם האם במשפחה המורחבת היו מקרים דומים.
רק לאחר ההתמוטטות השנייה התגלה מום גנטי
לאחר השחרור מבית החולים, טופל פ' במסגרת מכון הלב של קופת החולים שבה היה חבר. אחד הרופאים שבחנו את מצבו ביקש לשלול מום מילדות על רקע גנטי, אולם למרות זאת לא נערך שום בירור לגבי מחלות הגורמות למוות פתאומי בקרב המשפחה המורחבת.
בשנת 2016, כשנה וחודש לאחר האירוע הראשון, פ' התמוטט שוב בחצר בית הספר, ללא דופק וללא נשימה. צוות מד"א שהוזעק למקום ביצע בו החייאה שכללה שני שוקים חשמליים ומנת אדרנלין. לאחר מכן הועבר הנער לחדר מיון כשהוא במצב קריטי. רק בשלב הזה, ולאחר שבדיקת MRI מוח שעבר הדגימה נזק משמעותי כתוצאה מאובדן הדופק והנשימה וההחייאה הממושכת, בוצע לראשונה בירור גנטי מעמיק. רק בשלב זה התגלה כי במשפחת האם התרחשו מקרי מוות בגיל צעיר, ולאחר בדיקת DNA התברר שפ' סובל ממום גנטי שפוגע בהולכת החשמל בלב.
גילוי המום הגנטי בשלב הזה כבר לא הועיל לפ'. מנער בריא ומלא שמחת חיים הוא הפך לשבר כלי שנזקק לעזרה בביצוע כל הפעולות היומיומיות הבסיסיות. הוא סובל מפגיעה קוגניטיבית, נוירולוגית, קרדיולוגית ואורתופדית חמורה ובלתי הפיכה, וחייו, כמו גם חיי המשפחה כולה, רוויים בסבל ובכאב.
"ניתן היה למנוע את הנזק המוחי על-ידי השתלת דפיבריליטור"
הוריו של פ' פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, על-מנת לתבוע את בית החולים וקופת החולים. עוה"ד מטאנס צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה לרפואה פנימית, ד"ר דב גביש, לפיה הטיפול הרפואי שניתן לפ' לא תואם את הסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
בפרט הדגיש ד"ר גביש כי היעדר הבירור המשפחתי המקיף מהווה רשלנות של ממש. "מקרה זה מדגים את חשיבות נטילת האנמנזה המשפחתית כחלק מבירור בכל מצב קליני בעייתי, ובייחוד במצב בו יש אירוע של אובדן הכרה החשוד כנובע מבעיה לבבית".
ד"ר גביש אף קבע כי "ידיעת הרקע המשפחתי כבר לאחר האירוע הראשון הייתה מובילה לחיפוש המוטציה הגנטית. זיהוי המוטציה שגורמת להפרעות קצב קטלניות היה מאפשר השתלת קוצב דפיברילטור, שלו היה מושתל בזמן היה מופעל ומונע את הנזק המוחי בעקבות האירוע השני".
התיק יידון בבית המשפט המחוזי בחיפה.
