תינוקת בת 3 חודשים הגיעה 3 פעמים למיון מבלי לקבל טיפול חיוני – והפכה לנכה 100%
למרות ממצאים ברורים בבדיקת שתן, האבחון היה שגוי לחלוטין ∙ רק כשהתינוקת חזרה לבית החולים בפעם הרביעית אושפזה, אולם המערכות שלה כבר קרסו ∙ עוה"ד איאד מטאנס, שהגיש את תביעת הרשלנות הרפואית: "אין מילים היכולות לתאר את הכאב והסבל של התובעת ושל משפחתה"
כשא', תינוקת בת 3 חודשים, חשה ברע וסבלה מחום, שלשול וחוסר שקט, ההורים שלה התנהלו באחריות והגיעו איתה לחדר המיון של בית חולים גדול במרכז הארץ. תחילה נבדקה התינוקת על-ידי רופא אף-אוזן-גרון שקבע כי המצוקה לא נובעת מבעיה באוזן. לאחר מכן בוצעה בדיקת שתן שהעלתה חשד לזיהום בדרכי השתן. למרות זאת הרופא המטפל קבע כי מדובר בדלקת אוזניים וא' שוחררה לביתה מבלי שיינתן לה טיפול מתאים.
כעבור 6 ימים חזרו וא' והוריה לבית החולים, עם אותן תלונות. גם בפעם השנייה, למרות שלא חל שום שיפור במשך השבוע, שוחררה התינוקת לביתה עם אותן הנחיות – שכאמור לא הייתה בהן תועלת עקב האבחון השגוי.
חלפו יומיים נוספים, והתינוקת הקטנה הגיעה בפעם השלישית אל חדר המיון. לאחר בדיקה גופנית ובדיקת שתן המליץ הרופא על ביקורת לאחר שבוע. כעבור יומיים מצבה של א' החמיר, והיא הובהלה אל בית החולים באמבולנס. בשלב זה כבר תוארה התינוקת כ"אפורה, אפאתית… מדי פעם נשימה שטחית, מרפס שקוע, מבט בוהה".
במשך למעלה מחודש אושפזה א', תחילה ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר מכן במחלקת הילדים. הטיפול המאוחר גבה מחיר יקר: התינוקת שוחררה מבית החולים כשהיא סובלת מפגיעה נוירולוגית קשה ביותר בעקבות קריסת מערכות הגוף הזעיר.
"התוצאות הרות האסון כולן יכלו להימנע"
הרשלנות שהובילה לנכות בשיעור 100%, לצמיתות, התרחשה ב-1999. הוריה, שגם חייהם נפגעו באופן אנוש מאז האירועים הטראגיים, פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, על-מנת לתבוע את בית החולים.
כתב התביעה שגיבש עו"ד מטאנס כולל חוות דעת של מומחה לרפואת ילדים, ד"ר גיא טל. על-פי חוות דעת זו, מדובר בשרשרת ארוכה של מחדלים קשים. ראשית, למרות שכבר בביקור הראשון התגלה ממצא המעיד על זיהום בדרכי השתן, לא ניתן לתינוקת הטיפול המקובל בספרות הרפואית. שנית, לא ניתנה הנחיה לבחון את תוצאות התרבית כעבור 48 שעות על-מנת לדייק את האבחון והטיפול. המשך הרשלנות בא לידי ביטוי בביקור השני, כשגם בעקבותיו לא ניתן הטיפול המקובל בספרות, ועוד נדבך קריטי הוא ההחלטה שלא לאשפז את א' בביקור השלישי.
"התוצאות הרות האסון כולן יכלו להימנע בכל אחד מביקוריה של א' במיון", כתב ד"ר טל, "אילו רופאי המיון היו מבצעים את מה שכל רופא סביר היה מבצע". עוד כדאי לציין כי עו"ד מטאנס בחן את הרישומים בתיקה הרפואי של התינוקת, וגילה כי חלקם התווספו במועד מאוחר יותר, לא חתומים ע"י איש ויש ספק לגבי האותנטיות שלהם.
"התובעת לא תוכל לעבוד למחייתה לעולם ותזדקק כל חייה לטיפולים"
כתב התביעה מגולל גם את הנזק לא' ולמשפחתה, על בסיס חוות דעת של מומחה נוסף, ד"ר עצמון צור. א', כיום בת 23, סובלת משיתוק מוחין, פיגור שכלי, אסתמה קשה, דיבור מצומצם, ראייה לקויה, טונוס שרירים מוגבר בגפיים התחתונות, מנח לא תקין של כפות הרגליים ופער של 3 ס"מ באורך הרגליים. לפי ד"ר צור, "א' זקוקה להשגחה מתמדת ולמעשה תלויה בעזרת הזולת, ותישאר נכה עד אחרית ימיה. היא לא תוכל לבוא בברית הנישואין ולהקים תא משפחתי משלה".
"אין מילים היכולות לתאר את הכאב והסבל אשר חוותה ותחווה התובעת", ציין עו"ד מטאנס שפירט גם את הפגיעה הקשה בהורים. הסכום אותו נתבע בית החולים לשלם הוא 6,000,000 ₪ – בגין תשלומים עבור עזרת צד ג', הפסדי השתכרות של א' ושל ההורים, הוצאות עבור טיפולים מסוגים שונים, אביזרים רפואיים ונסיעות, וכן שכר אפוטרופסות. בנוסף מתבקש בית המשפט המחוזי בחיפה שבו יידון המקרה לפסוק פיצויים גם בגין ההוצאות העתידיות הצפויות, והכאב והסבל של המשפחה.
