התלוננה במשך 17 שנים על כאבי ראש, ולא זכתה לטיפול מתאים
אישה מאזור הצפון חוותה סבל רב במשך שנים ארוכות בשל היעדר טיפול הולם ∙ לבסוף אובחנה עם גוף במוח ונדרשו 4 ניתוחים וכריתת חלקים מהמוח ∙ עו"ד איאד מטאנס תובע פיצויים עבור האלמן וילדיו: "מעקב לפי הסטנדרט הרפואי המקובל היה מאפשר אבחון מוקדם של הגוש כשממדיו קטנים וניתנים לכריתה ללא כל סיכון"
אבחון שגוי הוא תופעה שלא ניתן למנוע אותה באופן מוחלט. אבל מה הסיכוי שבמשך 17 שנים אישה תתלונן על כאבי ראש, כולל קשים, והרופאים שוב ושוב יפספסו ממצאים קריטיים?
למרבה הצער, כך נראו חייה של ו', אישה מאזור הצפון שהגיעה בפעם הראשונה לנוירולוג מומחה ב-2003, ואחרי שנים רבות של סבל בלתי נתפש הלכה לעולמה כשהיא בת 57 בלבד. בעלה, שליווה אותה לאורך כל התקופה, פנה לעזרת עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ונזיקין, וכעת הוגשה תביעת פיצויים על סך 1.6 מיליון ₪ לבית משפט השלום בחיפה.
כאבי ראש, בחילות, הקאות, איבוד הכרה ועוד
הסיפור הכואב של ו' החל כאמור בשנת 2003. לאחר שהתלוננה על כאבי ראש, היא עברה בדיקת MRI והאבחנה הייתה מנינגיומה פונטוצרבלרית (מנינגיומה היא גידול שנמצא בגולגולת ומפעיל לחץ על אזורים שונים במוח).
ב-2004 שוב סבלה ו' מכאבי ראש, והפעם האבחנה של הנוירולוג הייתה מיגרנה. ב-2006, לאחר תלונה על כאבי ראש יומיומיים במשך למעלה מחודש, הומלץ לה על טיפול תרופתי. ב-2008 התווספו לכאבים גם סחרחורות ואירועים של חוסר יציבות. ו' עברה עוד בדיקה והחלטת הרופאים הייתה להמשיך את המעקב.
גם ב-2010, 2011, 2012 ו-2014 הגיעה האישה לנוירולוג עקב כאבי ראש, הקאות, בחילות ואפילו נפילה שכללה איבוד הכרה. הטיפול עדיין כלל תרופות בלבד. ב-2016 בדיקה נוירולוגית שעברה ו' הוכרזה כתקינה, וב-2018, למרות CT שהדגים כי המנינגיומה לוחצת על גזע המוח, לא חל שינוי בטיפול.
ארבעה ניתוחים תוך שבוע ושיקום ממושך
רק בשנת 2020 הוחלט לנתח את ו' על-מנת לכרות את הגידול. למחרת זוהתה אצלה בצקת במוח והיא עברה ניתוח נוסף שלאחריו נשארה מונשמת במשך 5 ימים. עקב שקיעה הכרתית, נדרש ניתוח חירום שבו כרתו הרופאים חלק מהמוחון (אזור במוח שאחראי בין השאר על המוטוריקה).
המצב של ו' לא השתפר ועל כן בוצע ניתוח נוסף שבו נכרת עוד חלק מהמוחון. לאחר אשפוז של שבועיים נוספים הועברה ו' לשיקום ממושך בבית לוינשטיין.
הליכה לא יציבה, סחרחורת מתמדת וחרדות קשות
האיחור הניכר באבחון וארבעת הניתוחים גבו מ-ו' מחיר יקר מאוד. גם אחרי השיקום היא סבלה מחולשה בכל ארבע הגפיים, מהליכה לא יציבה, מסחרחורת מתמדת וגם ממצוקה נפשית של ממש – חרדות קשות, דיכאון ואי שקט.
מצבה של ו' הלך והתדרדר, הן קוגניטיבית והן נפשית, וב-2024 הלכה לעולמה כשהיא בת 57 בלבד.
"אפשר היה למנוע את הסיבוכים הקשים בסבירות גבוהה"
לפני מותה נבדקה ו' ע"י ד"ר אנטון וול, מומחה לנוירוכירורגיה. ד"ר וול בדק גם את כל המסמכים הרפואיים לאורך השנים, וחוות הדעת המפורטת שלו שימשה כבסיס לתביעת הנזיקין שערך עוה"ד איאד מטאנס.
"מעקב ראוי היה מאפשר לזהות את גדילת הגידול עוד לפני יצירת הלחץ על רקמת המוח והתפתחות בצקת מוחית", נכתב בכתב התביעה. "אבחון מוקדם היה מאפשר טיפול ברדיותרפיה במקום ניתוח שמתאפיין בסיכון מוגבר עקב המיקום האנטומי של הגידול. אילו הייתה מטופלת בדרך זו, אפשר היה למנוע את הסיבוכים הקשים בסבירות גבוהה. אין לי ספק שמותה נגרם עקב הסיבוכים הקשים והנזקים הנוירולוגיים מהם סבלה אחרי הניתוחים".
עוה"ד מטאנס צירף לתביעה גם חוות דעת של רופאים אחרים שטיפלו ב-ו' בשנים בהם התדרדר מצבה. הוא ציין את הנזקים הכלכליים שנגרמו לבעלה, שנאלץ לעזוב את העסק שניהל על-מנת לטפל באשתו.
