מוות מיותר: המצב הרפואי התדרדר תוך כדי אשפוז – רק לאחר 3 ימים בוצעו הבדיקות המתבקשות
גבר בן 54 עבר במהלך אשפוז בדיקה אנדוסקופית בחלל הבטן ∙ הבדיקה גרמה לנקב במעיים, שלא אובחן בזמן ∙ עוה"ד איאד מטאנס, שמייצג את האלמנה והילדים בתביעת הרשלנות הרפואית: "הפטירה הטראגית הייתה נחסכת אילו התייחסו הצוותים בזמן לתסמיני הזיהום הביטני בעקבות ההתנקבות"
כשפ', גבר בן 54 מישוב בצפון, הגיע לחדר מיון עקב כאבי בטן הוא לא העלה בדעתו כי חייו יסתיימו בבית החולים. שרשרת אירועים טראגית, ובפרט רשלנות רפואית חמורה, הובילו למות הגבר ולפגיעה משמעותית במשפחתו – אלמנתו ו-2 ילדיו.
בבדיקה הראשונית של פ', שסבל ממחלת כליות, הודגמה אבן בדרכי המרה. הצוות הרפואי החליט לבצע דיאליזה ולאחר מכן לאשפז את הגבר במחלקה הכירורגית, לקראת ניתוח. למחרת עבר פ' בדיקה הנקראת ERCP – זוהי בדיקה אנדוסקופית שמטרתה להדגים את מצב דרכי המרה. היא מבוצעת באמצעות החדרת צינור גמיש שבקצהו מצלמה זעירה דרך הפה אל המעיים. יצוין כי מדובר בבדיקה פולשנית שטמונים בה סיכונים מסוימים ובפרט לקרע במעי (פגיעה המכונה בז'רגון הרפואי "פרפורציה"). למרות זאת, הצוות הרפואי לא סיפק לפ' את כל המידע הרלוונטי, אלא החתים אותו על טופס הסכמה כללי שבו לא מפורטים הסיכונים.
לאחר בדיקת ה-ERCP החל מצבו של פ' להתדרדר: הוא התלונן על כאבים וחולשה, הבטן שלו התנפחה וכאבי הבטן הקרינו גם לגב. ביום השלישי פ' תועד "מתנשם, מגלגל עיניים" וגם מדדים חיוניים כמו סטורציה ודופק העידו על החמרה רצינית במצבו.
רק בשלב זה, באיחור ניכר, בוצע CT בטן ואובחן נקב במעי שככל הנראה נגרם במהלך ה-ERCP. פ' עבר החייאה אולם גם לאחריה הוא נותר מורדם ומונשם במצב קריטי. לאחר כחודש של אשפוז וסבל רב, עבר פ' לא פחות מ-3 ניתוחים, אולם מצבו לא השתפר – והרופאים נאלצו לקבוע את מותו, 47 ימים ממועד הגעתו לבית החולים.
"התמותה עקב נקב משמעותית אם ישנו איחור של 24 שעות באבחון ובטיפול"
האלמנה וילדיו של המנוח החליטו לתבוע את בית החולים בשל הטיפול הכושל. עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, הגיש בשמם כתב תביעה המתאר את השתלשלות האירועים וצירף אליו חוות דעת של מומחה בכירורגיה כללית, ד"ר זכריה קובץ'. על-פי חוות הדעת, "הטיפול הרפואי שניתן למנוח לא תאם את הסטנדרט הרפואי המקובל והסביר".
בפרט ציין ד"ר קובץ' כי "לאחר בדיקת ERCP קיימת סכנה לפירפורציה. אבחון וטיפול מהיר הכרחיים בכדי להקטין את התחלואה והתמותה. התמותה לאחר התנקבות יכולה להגיע לעד 37%, ואף משמעותית יותר, אם ישנו איחור של 24 שעות באבחון ובטיפול".
במקרה של פ', כך על-פי חוות הדעת, נוצר פער של 3 ימים בין הפגיעה במעי לבין אבחון הפרפורציה – זאת למרות סימנים מחשידים ברורים: כאבי הבטן החזקים שהקרינו לגב, הבטן התפוחה, הסטורציה הנמוכה והדופק הגבוה. סימנים אלה היו חייבים להדליק נורה אדומה בבית החולים ולהניע את הצוות הרפואי לביצוע הבירור המתאים ללא עיכוב.
