התנועה מבקשת מבית המשפט הגבוה לצדק גם להורות לנתניהו לנמק מדוע תוקן בחופזה חוק היסוד שאפשר את מינויו של יו"ר ש"ס ∙ בשנת 2016 כבר קבע אחד משופטי העליון כי "היעדר הסבירות במינויו של דרעי לשר מצריכה התערבות" ∙ יו"ר אומ"ץ, פנחס פליצ'ה פלד: "לא ניתן לקבל מצב בו מורשע בפלילים מבזה את בית המשפט, ובנוסף מביא בהליך בזק לשינוי החוק"
תנועת אומ"ץ, הנאבקת למען מנהל תקין ושמירה על ערכי החוק והמוסר בישראל, הגישה עתירה למתן צו הצהרתי וצו על תנאי נגד בנימין נתניהו, אריה דרעי והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. אומ"ץ מבקשת מבית המשפט הגבוה לצדק להורות לשלושת האישים להתייצב בפני בית המשפט הגבוה לצדק ולנמק מדוע מונה דרעי ע"י נתניהו לתפקיד שר, מדוע תוקן חוק יסוד: הממשלה בחופזה ומדוע יש להחיל את התיקון על דרעי, שהתחייב לעזוב את החיים הפוליטיים.
עורכי הדין יצחק מינא, חנוך קינן ורונית וולף שערכו את העתירה, מזכירים כי יו"ר ש"ס כבר הורשע 3 פעמים: ב-1999 בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ב-2003 בעבירות מרמה והפרת אמונים נוספות וב-2022 בעבירות מס. בעת שניתן גזר הדין בתיק פלילי 56231-12-21 שכלל 3 עבירות מס, חוק יסוד הממשלה קבע כי כל עבירה שיש בה קלון שוללת את הכשירות לכהן כשר במשך 7 שנים. דרעי, שהיה אז חבר כנסת, מיהר להצהיר כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים – ועל כן בית המשפט נמנע מלהכריע בסוגיה האם מדובר בעבירה עם קלון: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית", כתב שמואל הרבסט, השופט שדן בתיק, "יוכל למצוא מנוח לחשש זה, ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור".
העותרים ציטטו גם את בג"צ עצמו, שדן ב-2016 בעתירה נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים. בית המשפט הגבוה לצדק אמנם אישר אז את המינוי, אולם השופט ניל הנדל שהיה בדעת מיעוט כתב: "עוצמת היעדר הסבירות במינויו של דרעי לשר הפנים רבה דיה, באופן המצדיק ומצריך התערבות – לנוכח הפגיעה החמורה בערכי העל של טוהר המידות ואמון הציבור".
כעת, משהתווספה עבירה פלילית נוספת לרזומה של דרעי, מבקשת תנועת אומ"ץ מבג"ץ לפסול את מינויו כשר. יו"ר התנועה, פנחס פליצ'ה פלד, הגדיר את מינויו של דרעי לתפקידי שר הפנים ושר הבריאות, ובהמשך גם לשר האוצר אשר מופקד בין השאר על רשות המיסים, כבזיון בית המשפט. יצוין כי תנועת אומ"ץ פנתה מיד לאחר הבחירות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, על-מנת לקבוע כי דרעי נושא עימו קלון, אולם השופט עמית בחר לא להתערב בפרשה.
