שני ימים גדושים בתוכן, למעלה מ-20 מרצות ומרצים, סדנאות מעשיות ומפגשים בין-אישיים מעשירים – הכנס שכבר הפך למסורת מוקדש השנה לקידום שיקום אפקטיבי ושימור יכולות ואיכות חיים בהזדקנות ● בין הנושאים שבהם עסק היום הראשון: כמה חלבון צריך לאכול אדם מבוגר? איך טכנולוגיות משפרות תהליכי שיקום? מה עושים כשלכאורה "אין התקדמות" במצב של מחלה כרונית? ועוד ● עו"ד יוסף גילאור, יו"ר ועד העדה היהודית ספרדית חיפה: "שיקום הוא ביטוי מובהק למחויבות של חברה בריאה וחזקה לא להשאיר אף אחד מאחור"
שיתוף הפעולה רב השנים בין אוניברסיטת חיפה והבית הספרדי בחיפה בא לידי ביטוי בדרכים רבות, ובהן כנס מקצועי שנתי שכבר הפך למסורת.
הכנס של 2026, שנדחה מספר פעמים עקב המציאות הביטחונית, יצא היום (30/6) לדרך ויימשך גם מחר. הנושא שנבחר השנה: שיקום להזדקנות מיטיבה.
פרופ' אפרת דגן, דיקנית הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה פתחה את האירוע עם סיפור על מכר שלה, בן 83, שהתמודד עם מחלה קשה ותאונה מורכבת, והצליח להשתקם בין השאר בזכות עבודה יומיומית בגינה וקרבה לילדים ולנכדים.
עו"ד יוסף גילאור, יו"ר ועד העדה היהודית ספרדית בחיפה, שהקימה ומנהלת את הבית הספרדי, בירך אף הוא את המשתתפים הרבים שהגיעו לכנס: "שיקום הוא ביטוי מובהק למחויבות של חברה בריאה לא להשאיר אף אחד מאחור. לאמונה שבכל אדם טמונים כוחות משמעותיים, ולאחריות שלנו לסייע למי שזקוק לכך". גילאור סיפר כי לפני מספר שנים הנהלת ועד העדה זיהתה את הצורך במרכז שיקום איכותי בצפון, צורך שהתעצם מאז ה-7/10 – וכיום כבר פועל במסגרת הבית הספרדי מרכז שיקום חדש שעוזר לחיילים ולתושבי הצפון לחזור לחיים עם מקסימום עצמאות ונחת.
כמה חלבון צריך אדם מבוגר? יותר מכפי שאתם חושבים
הרצאת הפתיחה עסקה בהזדקנות פעילה בעידן הדיגיטלי. ד"ר עדי טולדנו שובי סקרה שורת מחקרים עדכניים, כולל אחד בהובלתה, שהובילו ל-3 מסקנות: פעילות גופנית ואורח חיים פעיל הם מפתחות קריטיים להזדקנות מיטבית, אימונים שמועברים מרחוק (למשל באמצעות זום) מועילים ובטוחים בדיוק כמו אימונים פרונטליים, ושהאוכלוסייה המבוגרת לא נרתעת משימוש באמצעים דיגיטליים.
ניצול טכנולוגיות מתקדמות עמד גם בבסיס הרצאות נוספות, ובהן הטמעת מציאות מדומה בטיפולים בבתי אבות, ושימוש בסימולציות להדרכת צוותים מטפלים. הפן האנושי של שיקום אנשים מבוגרים בלט בהרצאתה של אלכסנדרה חלבני, ממרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזקנה והחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. חלבני תיארה את התסכול שעלול להיווצר כשמטפלים באדם עם דמנציה או מחלה כרונית, כשלכאורה אין התקדמות, והציעה לשנות את התפישה: במקום להתמקד במצב הבריאותי או התפקודי, למצוא את הפעולות שישנו באופן משמעותי את חוויית החיים של המטופלים ושל משפחותיהם.
נושאים נוספים שבהם עסק היום הראשון של הכנס: כלבנות בשיקום, מודל נרטיבי-חזותי לחקר החוויה הקיומית בזקנה והעשרתה, יעילות ההתערבות הקבוצתית במצבים של ירידה קוגניטיבית, ו"המרוץ לחלבון" – הרצאה של התזונאית יעל דרור שניפצה מספר מיתוסים בקשר לתזונה בגיל מבוגר. דרור סיפרה כי מחקרים עדכניים קובעים כי כמות החלבון היומית הנכונה בזקנה היא 1.2-1.6 גרם לכל קילוגרם במשקל הגוף (ואפילו 2 גרם במצבים של חולי או סרקופניה), וכי חשוב מאוד לכלול כמות משמעותית של חלבון בכל אחת מהארוחות – כ-20-30 גרם.
הכנס יימשך גם מחר
את הרעיון לערוך כנסים משותפים לאוניברסיטת חיפה ולבית הספרדי, יוזמה שכבר הפכה למסורת קבועה, הגתה נטעלי בן, מי שכיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית הבית הספרדי.
היום הראשון של הכנס השנתי 2026 התקיים באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה. מחר (1/7) יגיעו המשתתפים לבית הספרדי, ובין השאר ייקחו חלק בסדנאות שעוסקות בפן הפסיכולוגי של השיקום, בהליכה נורדית שיקומית ובניצול יצירתי של חומרים למציאת פתרונות בשטח.
התגובות של הנוכחים בהרצאות ביום הראשון הבליטו את החשיבות של קיום כנס מקצועי שמוקדש לשיקום ולהזדקנות מיטיבה באופן כללי – ובמיוחד בישראל שבה קצב הגידול במספר בני ה-65 ומעלה גדול במידה משמעותית מקצב הגידול של כלל האוכלוסייה.
